מיכל גוברין /

במהלך ארבעים ותשעת ימי העומר, עמליה – צלמת לשעבר וחוזרת בתשובה – מנסה להשלים תהליך של טיהור נשמתה. בימים היא עמלה על אריגת פרוכת, ובלילות היא כותבת וידוי שנמענו הוא האל. עמליה, בתם של ניצולי שואה, נקראה על שם אשתוו הראשונה של אביה – פסנתרנית ידועה שהתאבדה במחנה ריכוז. שם אהובת אביה רודף אותה לאורך שנות התבגרותה, ומביא אותה לנסות, ללא הצלחה, לבנות מחדש את חייה ולהגדיר מחדש את זהותה במנותק מההסטוריה של הוריה. במנוסתה עמליה מאמצת שמות שונים, נדה בין תל-אביב, ארצות-הברית ואירופה, ולבסוף מחפשת מקלט במדרשה של חוזרות בתשובה בירושלים.
» קרא עוד

שורה של קטיעות בשטף המציאות מותירה את גיבורי לאחוז בשמש כשהם חשופים להוויית הקיום. נסיעה לסוף-שבוע לקיט פורמת את שגרתם המאוחה-במאמץ של ניצולי שואה ומעוררת בהם, בכל חריפותו, את הזיכרון שכאילו עומעם . שיבוש זמנים בתום טיסה ממושכת משאיר רווח בלוח העסקים של נוסע, והוא מוצא עצמו טו עם, אולי לראשונה בחייו, טעמה של תשוקה. שבירה פנטאסטית של חוק י המציאות מביאה ללבלוב המרהיב של גוף מזדקן, או להתפרצותה המכלה של הערגה "לאחוז בשמש".
» קרא עוד

היינו כחולמים" של פנחס גוברין (1904-1985) פורש, מבעד לסיפורה של משפחה אחת, דרמה של חיים יהודיים במזרח אירופה, מראשית המאה העשרים ועד ימי העלייה השלישית. לעיני הקורא מצטיירת תמונה ססגונית ומעודנת של העיירות שפיקוב וברצלב (ברסלב), בהן חיים בכפיפה אחת יהודים וגויים, חסידים, קבצנים ובעלי-בתים, משכילים וציונים. שנות מלחמה ופרעות, בלא חוק ובלא סדר, משָנות סדרי בראשית ועוקרות ללא שוב את העולם של אתמול. בעולם החדש נושבות כבר רוחות של מודֶרנה, של מהפכה בולשביקית ומאבק אוקראיני לעצמאות. המוני בית ישראל מהגרים ברובם לאמריקה. ארבעה דורות של משפחה אחת, השונים באורחותיהם אך המאוחדים באהבתם עמוקת השורשים לציון, יוצאים למסע אל חופי הארץ. המבוגרים מתיישבים בירושלים והצעירים מצטרפים לגדוד העבודה. פנחס גוברין, הנער החלוץ, חובר ב-1921 לחבורת "היחפנים, השרים וקודחים" בעמק יזרעאל, בימי הבראשית של הקיבוצים תל-יוסף ועין-חרוד.
» קרא עוד